לדבר זה מפחיד Talking is scary

היום, לראשונה בחיי, מצאתי את עצמי מדבר בפני קהל שאני לא מכיר. ההקשר - מיטאפ סלניום שמתקיים בארץ. הקרדיט ברובו מגיע למנהל שלי שהעלה את הרעיון והציק לכל מי שהיה צריך כדי לגרום למפגש להתקיים (ועוד במשרדים שלנו), ולאדם כרמי שמארגן את המפגשים האלה כבר שנתיים וחצי בערך. אני, כמו שמקובל לומר - רק עובד כאן. אחרי שכבר דיברתי בפני כמה אנשים בעבודה וגיליתי שאני מסוגל לבנות הרצאה די אפקטיבית, הרגשתי די בטוח בעצמי. מעבר לכך, לא העברתי את ההרצאה הזו לבד, אלא הגשתי אותה במשותף יחד עם המנהל שלי. אפילו התכוננו היטב להרצאה - העברנו אותה פעם אחת זה לזה ובפעם השנייה הצגנו אותה בפני הצוות ואז גם קיבלנו כמה הערות עם פידבק חיובי מאדם שסקר את המצגת וידע להצביע על נקודה מסובכת כדי שנפשט אותה.  

לכאורה - תנאים אופטימליים. מגרש ביתי, הכנה טובה, עוד מישהו שאפשר לסמוך עליו. 

בפועל, מפחיד לאללה. משהו במעמד הזה של דובר בכנס עם אנשים זרים (אני לא בטוח כמה בדיוק הגיעו, אבל נדמה לי שהיו בסביבות חמישים או שישים) היה מלחיץ. או, כמו שאמר לי המנהל שלי אחר כך - "אף פעם לא ראיתי אותך ככה". וזה נכון - בערך שעה לפני האירוע הייתי חסר מנוחה, וברגע בו ההרצאה התחילה, יכולתי להרגיש את הלחץ מפריע לי. למזלי, כל מיני תופעות עליהן בעיקר קראתי כמו שכחה מוחלטת או שפת גוף קפואה נשארו בגדר שמועות בלבד ואני חושב שההרצאה הלכה בסדר גמור (דעתי אולי תשתנה אחרי שאראה את ההקלטה), אבל אני למדתי שיעור שכנראה לא יכולתי ללמוד בשום דרך אחרת - לדבר בפני קהל זר זה מלחיץ, גם כאשר כל שאר המשתנים פועלים לטובתי. וכשאני לחוץ, אני מדבר מהר יותר ובמשפטים מובנים פחות (ועל פסקאות אין בכלל מה לדבר). עם זאת - מתישהו תוך כדי ההרצאה הלחץ הזה דועך ואני מתחיל לתפוס קצת קצב - אני מניח שבעזרת אימון אצליח לצמצם את כמות הזמן שנדרשת לי עד שאני נכנס לתוך זה. 

חוץ מזה, כשהקשבתי לדובר שעלה אחרינו למדתי שכמאזין, זה לא כל כך מפריע לי אם הדובר מגמגם או אומר הרבה "אמממ..." בתנאי שהתוכן בהרצאה מעניין. 

עכשיו, נשאר לי רק ללמוד, לתרגל ואז לתרגל עוד קצת. 

----------------------------------------------------------------------

Today, for the first time in my life, I found myself speaking in front of a bunch of people I don't know. The occasion was a Selenium meetup here in Israel. Most of the credit for this goes to my direct manager who came up with the talk idea and pushed forward until we could host the meetup at our office, and to Adam Carmi who has been organizing those meetups for approximately two and a half years. Me? as the saying goes - I just work here. 

Anyway, after giving a couple of talks at work and finding that I can build a well structured lecture (with decent slides as well), I was feeling pretty confident. Moreover - I co-delivered this talk with my manager, so I was not facing the new situation alone. We even prepared properly and after deciding on the content we did a dry run between us two, then another in front of our team (and department director), and we got some good feedback from Adam who reviewed the presentation and pointed some complex things we then simplified. All in all, the best conditions one could hope for. 

In practice, however, it was super scary. There something in the position of standing up in front of a whole bunch of strangers (I think there were around 50 of them) that is simply stressful. Or, as my manager said afterwards: "I have never seen you stressed like this" - which was true. About an hour before the event I was restless, and once we actually got to talking, I could feel the stress settling in and interfering.  Luckily, many symptoms I read about such as forgetting what I wanted to say or having a frozen body language remained a far rumor, and I think that overall it went pretty well (I might change this opinion after I'll watch the video recording), but I learned a lesson I couldn't learn any other way - Speaking in front of strangers is stressing, even when all other parameters are in my favor. Also, when I'm stressed I speak faster, and with less structured sentences (not to mention paragraphs). On the other hand, at a certain point the stress effect is lessened to a level I almost don't feel it - I assume that with some practice I will be able to reduce that amount of time. 

A second thing I learned when I got to listen to the lecture after us was that as a listener, I don't really mind it when a speaker is not giving a good show, reads from the presentation and uses a lot of "Umm...", if the content is interesting (what really bothered me were typos in the presentation, so don't make those). 

Now, all I have to do is to learn a bit, practice a bit, and then practice a bit more.