Tuesday, November 1, 2016

דיון מתורבת באינטרנט?

Having a meaningful online discussion

Last Tuesday, I joined (again!) Tuesday Night Testing for an hour of talking about testing, which was great.
One of the subjects discussed was raised by Andrew Fraser who shared a recent experience he had after posting this blog post and receiving some rather violent comments (I'm assuming they were deleted, or are somewhere in the twitterverse) and wondered whether the testing community is a harsh place,and the discussion went rather quickly to whether it's ok, or what causes this phenomenon. Personally, I was quite happy that I didn't want to register to yet another platform, and that Medium does not allow for non-registered comments, since my initial reaction to that post was "where's my pitchfork?" (Alternatively, there's Randall Munroe's way of saying the same thing).
And the thing is - my personal experience is quite the opposite - blogs that I read are usually a rather pleasant place to have a discussion in (I refer to blogs I read, since this blog has yet to host a disagreement or a lengthy discussion), and I rarely see any harsh comments (that are not quotes from Twitter), Usually, what I see is comments that are to the point and do a fair amount of effort to avoid insulting. The same is true to other online discussions I participate in (such as a forum or facebook, which I try to avoid from other reasons) - Sure, there are the occasional petty quarrels and snappy comments - but they are normally met with a firm response from the other participants.
Somewhere during the discussion (perhaps even at the very start of it), Andrew said something along the lines of "The post was purposely agitating, so I guess I got what I aimed for" (the original statement was much better worded, but the general idea was that the post is written to make people react, and they did so emotionally) - and it seems to me that this short sentence is nailing it all - you get what you give - if you are using a language that agitates your audience, some of them will react in a strong tone, and will feel they can be more liberal about their choice of words. If, however, your tone is more to the point, and you take care to choose your words carefully, people usually react in kind.
So, what can I do to make my blog more inviting and less about mud-throwing? I still want to have discussions, and I love debates where I can disagree with someone, and by the end of the it we still don't agree but learned something new while trying to convince each other.
My honest answer is - I don't know. I can, however, make some guesses that match my experience - as reader, commenter, and occasional blogger.

One of the first things to do is to make sure that I choose a title is either matching exactly the content of what I write about in the post, or one that will not invite people to respond only to the title. If the title can be Tweetted, or if it's infuriating by nature (or even just annoying), people will probably react to it, disregarding the text I worked so hard on writing. Andrew's post, for instance, has a really good point - testers should not assume that they know better, and fighting for every bug to get fixed is more than just annoying, it is sometimes harmful to the business and is actually bad testing. However, he calls this behavior "bug advocacy", and states "Death to bug advocacy" - As a reader, this title sets my entire perspective of the post. I like the idea of bug advocacy, so I read and try to see what exactly is wrong, in Andrew's eyes, in it. Going through the post, I can see that Andrew is using this term to describe something else. Or rather - I see that he's attributing wrong properties to bug advocacy. In other words (and please, don't take this as my actual opinion, I'm trying to put words to an initial emotional reaction) - "this good-for-nothing person I have never met is saying stupid stuff because he doesn't understand a thing". When I read this post and react to it, I am reacting to a "death to..." statement. If, however, the title had less outgoing (say, something along the lines of "bug advocacy, is it actually a bad thing?"), my whole approach would be less aggressive and more inquisitive.

A second thing to take care of is to explain the terms I use - I won't always do that, but especially when I'm going against something, I will try to explain how I define it - just to make sure people know what am I referring to. Having a shallow agreement on terms can sometimes lead to wasteful debates where each side simply can't understand the other side's arguments.

And a last point, just to get to three - I believe that sharing experiences is less prone to violent comments, probably because my experience is mine, and mine only, but also because by sharing an experience I am delivering much more than the bottom line - I'm walking the reader through my thought process. I could simply write "Gui-based 'test tools' are inferior to actually programming", but by talking a bit about my experience with Human Resource Machine", I believe I can get the reader think a bit before going out all "I use ReadyAPI! and have a great automation suite!!! you have no idea what you are talking about!" (by the way, if this doesn't work, do tell me).

There are probably a million other things to watch out for when trying to write something that will invite a civilized discussion instead of a flame-war, but taking three of them seems to me like a good start.

ביום שלישי האחרון השתתפתי (שוב!) במפגש "בדיקות בשלישי בלילה" וביליתי שעה בשיחה עם עוד חמישה בודקי תוכנה שהיו להם דברים מעניינים לומר, והיה אחלה. 
אחד הנושאים עליהם דיברנו הועלה ע"י אנדרו פרייזר שחלק איתנו את החוויה שעבר אחרי שפרסם את הפוסט הזה. מה שקרה, בקצרה, הוא שהוא קיבל כמה תגובות לא נעימות במיוחד (אני מניח שהן נמחקו, או שהן פורסמו מלכתחילה בצייצן) והוא העלה את התהיה - האם קהילת הבדיקות היא קהילה נוקשה? הדיון התקדם די במהירות לדיון על גורמים אפשריים לנוקשות הזו, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם אותה. באופן אישי, די שמחתי שכדי להגיב ב"מדיום" צריך להירשם ולא היה לי כוח ליצור עוד חשבון רק כדי להגיב, כי התגובה הראשונה שלי אחרי שקראתי את הפוסט הייתה "איפה השארתי את הקלשון שלי?" (לחילופין, לרנדל מונרו יש ניסוח טוב יותר). אבל, הנקודה שאני רוצה להתעכב עליה היא דווקא השאלה המקורית - האם קהילת הבדיקות היא מקום נוקשה? החוויה שלי היא שבדרך כלל לא. הבלוגים שאני קורא (ואני בכוונה מתייחס לאלו שאני קורא, כי הבלוג הזה טרם אירח דיון סוער משום סוג) בדרך כלל שומרים על טון מנומס למדי,והמגיבים השונים נשארים ענייניים למדי, או שהם סתם מפרגנים. יש מדי פעם הערה נבזית או שתיים, אבל ההערות האלה נתקלות בתגובה שמבהירה שהן לגמרי לא במקום. גם פלטפורמות דיון אחרות שאני נחשף אליהן (יש בארץ קבוצת פייסבוק ופורום בתפוז, יש ערוץ slack של testers.io) נשארות מנומסות בדרך כלל. מתישהו במהלך הדיון, אנדרו ציין שהוא כתב בכוונה טקסט שנועד לעורר אנשים לתגובה ולהרגיז אותם, כך שבמובן מסויים הוא הצליח לקבל את מה שכיוון אליו (הניסוח המקורי היה, כמובן, מוצלח יותר) - נראה לי שכאן הוא הצליח לשים את האצבע על הגורם המרכזי בכל הסיפור - מקבלים בחזרה את אותו היחס שנותנים. אם הטקסט מנסה לפרוט לאנשים על עצבים רגישים כדי לגרום להם להגיב, זה בדיוק מה שיקרה, והאנשים לא יטרחו למתן מאוד את התגובות שלהם, כי הטקסט אליו הם מגיבים לא טורח לעשות את זה.
מנגד, אם נזהרים יותר בכתיבה וכותבים טקסט ענייני יותר - גם התגובות תהיינה בהתאם (וכן, יכול להיות שתהיינה פחות תגובות).

אז מה עושים? איך אני יכול לכתוב באופן שיעודד דיון מצד אחד, אבל ירתיע הטחת רפש? אני רוצה לקיים דיונים, כולל כאלה בהם שני הצדדים מסיימים בלי להסכים אבל אחרי שלמדו דבר או שניים על דעתם בעקבות הצורך להסביר אותה לצד השני.
לצערי הרב, התשובה הכנה היא "אין לי מושג". אני כן יכול לנחש על בסיס החוויות שלי כקורא, מגיב וכותב מזדמן.

הדבר הראשון שנראה לי שכדאי לעשות הוא לוודא שהכותרת מתאימה בדיוק לתוכן שנכתב, או שהיא כתובה באופן שלא יעודד אנשים להגיב לכותרת בלבד - אם אפשר לצייץ את הכותרת, או אם היא מרתיחה בפני עצמה (או אפילו סתם מרגיזה), אנשים כנראה יגיבו לכותרת בלבד ולא ממש לתוכן.  בפוסט של אנדרו, למשל, יש נקודה די חשובה - להתעקש על תיקון של כל באג זה לא תמיד דבר טוב, ולמעשה, במקרים לא מעטים זה גם מצביע על עבודת בדיקות גרועה למדי. אבל, הוא קורא להתנהגות הזו bug advocacy, ומכריז "מוות לסנגוריית באגים" (תרגום מילוני ולא מוצלח, אחפש תרגום נורמלי בהזדמנות). כקורא, הכותרת הזו קובעת איך אקרא את כל הפוסט - אני די מחבב את הרעיון של סנגוריית באגים, ולכן אני קורא את הפוסט כולו כשאני מנסה להבין איזו בעייה אנדרו רואה בפעילות הזו - אולי באמת יש משהו שפספסתי. אבל, כשאני עובר על הפוסט, מה שאני רואה הוא שאנדרו משתמש במונח הזה כדי לתאר תופעה שונה לגמרי, או, אם אני בוחר בפרשנות הנחמדה פחות, הוא לגמרי טועה באיך שהוא מבין מהי סנגוריית באגים.  התגובה הראשונית שלי למצב כזה היא "הטמבל הזה שמעולם לא פגשתי כותב שטויות, זה בטח כי הוא לא מבין כלום מהחיים שלו". למה? כי מלכתחילה, כשאני קורא את הפוסט, אני מגיב לכותרת "מוות ל..." ונמצא בהלך רוח קרבי. לעומת זאת, אילו הכותרת הייתה קצת פחות לוחמנית (נניח, משהו בסגנון "סנגוריית באגים, האם זה בעצם דבר רע?") הגישה שלי, כקורא, הייתה פחות מתגוננת ויותר סקרנית.

נקודה שנייה שאני מאמין שיכולה לעזור היא הבהרה של מונחים. אני לא תמיד עושה את זה, אבל כשאני יוצא נגד משהו, אני משתדל להסביר איך אני מבין את התופעה נגדה אני יוצא - רק כדי לצמצם את הסיכוי שמי שלא מסכים איתי עושה את זה על בסיס הסכמה שטחית (בה שני הצדדים מסכימים על מילה, אבל כל אחד מייחס משמעות שונה למילה) כך שנחסך מאיתנו הצורך להסביר אחד לשני את העמדה שלנו. הסכמה שטחית יוצרת בזבוז זמן, כי שאלות וטיעונים שצד אחד משמיע פשוט לא הגיוניים עבור הצד השני ונוצר דו-שיח של חרשים עד שמצליחים לפתור את הבעיה הזו.

נקודה שלישית ואחרונה לעת עתה (כי שלוש זה מספר עגול ויפה) - אני נוטה להאמין ששיתוף חוויות גורר אחריו פחות תגובות עוינות. גם כי החוויה שלי היא רק שלי ולמי שמגיב אין באמת לגיטימציה לבטל את החוויה הזו (אפשר לומר שטעיתי, או שהבנתי משהו לא נכון, אבל כמי שחווה אותה בגוף ראשון, אני יודע טוב יותר מה קרה שם), אבל בעיקר כי על ידי שיתוף חוויה אני משתף הרבה יותר מאשר השורה התחתונה. אני מוביל את הקורא דרך תהליך המחשבה שלי, מדגיש את הנקודות שמשכו את תשומת לבי והובילו אותי למסקנה שלי. למשל, כשכתבתי משהו בגנות כלי בדיקה מבוססי ממשק גרפי יכולתי להסתפק באמירה "כלים גרפיים הם נחותים", אבל אני מאמין שבכך שסיפרתי על החוויה שלי כששיחקתי במכונת משאבי האנוש הצלחתי לגרום לקורא לחשוב קצת לפני התגובה האוטומטית של "איזה שטויות אתה מדבר! אני משתמש readyAPI! ויש לי אחלה אוטומציה שבעולם!!" (אגב, אם זה לא עובד, אשמח לשמוע).

יש כנראה עוד מיליון ואחד דברים שניתן לעשות כדי לעודד דיון מנומס - אבל שלוש נקודות זו התחלה לא רעה.