להתחיל במקום חדש

English version

מצמצתי לרגע, ועברו חודשיים. 

לפני חודשיים (בדיוק) התחלתי לעבוד במקום חדש, ועכשיו, בעודי יושב חסר מעש בשדה התעופה, זה זמן טוב לבחון את החודשיים האלה  ולנסות להבין מה למדתי. למה שמתי לב ומה אני צריך לעשות. 

כיוון שזו הפעם הראשונה בה אני מצטרף למקום חדש כשאני חושב שאני יודע דבר או שניים על העבודה, ניסיתי להיות מודע לתהליך הכניסה שלי ולשים לב למטרות שאני מציב לעצמי: אלה לטווח הארוך וגם המידיות יותר. הדבר החשוב ביותר ששמתי לב אליו עד כה הוא שהפער בין המקום בו אנחנו נמצאים כרגע לבין המקום בו אנחנו צריכים להיות הוא עצום. אם לפרוט את זה לפרוטות: יש לנו פערי יכולת בבדיקות המערכת, חסר משמעותי בבדיקות היחידה, קצרים בתקשורת בין צוותים, מחסור בתהליכים תומכים ושינוי תרבותי שאנחנו צריכים לעבור. אבל חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר. 

מעבר לכל הפערים האלה, יש לי גם פערי ידע אישיים: אחרי שעבדתי על מוצר מבוסס WEB עד היום, המוצר הנוכחי דורש ממני היכרות טובה יותר עם מערכת ההפעלה (כרגע אני מתמקד בחלונות, בהמשך אתפנה גם למערכות הפעלה נוספות), וההנחה המאוד נוחה של מערכת SaaS - אני שולט בצורה מלאה בסביבה בה התוכנה שלי רצה, היא כבר לא הנחה שאני יכול להניח. בקיצור, סט שלם של כלים שאני צריך להתחיל להכיר וסט חדש לא פחות של משתנים שאני צריך להתחיל להתייחס לקיומם. בנוסף, העולם העסקי של סטארט-אפ זר לי, ולהחלטות עסקיות יש מחיר אחר שאני עדיין לא יודע עליו דבר וחצי דבר. אני גם לא מכיר את הלקוחות ואת מה שחשוב להם כדי שאדע איפה למקד את המאמצים שלי. אני לא מכיר את צוותי הפיתוח איתם אני עובד ואני צריך לצבור קרדיט בעבודה מולם כדי להשפיע כמו שאני רוצה. חוץ מזה, אנחנו כותבים קוד בפיית'ון, שזו שפה שאין לי ניסיון איתה ואני לא מכיר את הכלים התומכים בה שמאפשרים עבודה אפקטיבית באמת. 

עד כאן, הקשיים ההתחלתיים. 

עכשיו, איפה אני רוצה להיות בעוד נצח וחצי? מה המטרה אליה אני מכוון בטווח הארוך? 

בניגוד למקום הקודם, בו היה נראה לי נכון למחוק את צוות הבדיקות לחלוטין ולהטמיע אותו בתוך צוות הפיתוח (ולמיטב ידיעתי, עדיין עובדים על זה שם), קיומם של כמה צוותים שעובדים על חלקים שונים של המערכת גורם לי לחשוב שהמצב הנכון בטווח הארוך הוא של צוותי פיתוח שאחראים לבדוק את הרכיב שלהם, ונוסף להם צוות שאחראי לשלמות כל המערכת שיעזור לאתר כשלי אינטגרציה ולטפל בתרחישים המורכבים יותר. אני לא לגמרי בטוח איך צריך להיראות הצוות הזה, מה הכישורים שצריכים להיות בו או מה תחומי האחריות המדוייקים, אבל בינתיים יש לא מעט צעדי הכנה אחרים שצריך לעשות. 

אבל, המצב כרגע הוא שיש צוות בדיקות אחד שמספק שירות לכמה צוותי פיתוח, ולמעשה, מזניח לא מעט מהם כי יש גבול למה שיכולים לעשות שלושה אנשים. אם אני מנסה לצייר מפת דרכים גסה, סדר הפעולות שלנו צריך להיות בערך כזה: 

1. בניית רשתות בטיחות וכלים שיאפשרו לצוותים לקבל מידה מסויימת של ביטחון במוצר שהם בונים. 
2. תוך כדי 1, צבירת מוניטין ושיפור התקשורת. 
3. בניית תהליכים שיעזרו לצוות הבדיקות לתקשר עם צוותי הפיתוח ולעזור להם בזמן אמת עם הפיצ'רים בניגוד למצב הנוכחי בו אנחנו מספיקים להגיע לפיצ'ר כשהוא בשלבי סיום. זה כנראה יצריך שימוש בחלק מהמוניטין שצברנו קודם. 
4. יצירת קהילת בדיקות, או לחילופין, סיפוח של כל הבודקים לצוות אחד לטובת יישור קו בכל מה שקשור לכישורי הבודקים ולאסטרטגיית הבדיקות, כמו גם יצירת ערוץ תקשורת נוסף בין הצוותים. 
5. אחרי שדברים מתחילים להתייצב - פירוק הצוות המרכזי והטמעת אנשי הבדיקות בתוך צוותי הפיתוח, כשהמטרה היא גם לשדר מידע החוצה, אבל בעיקר להכניס את תהליכי הבדיקות לתוך הצוותים על ידי חניכה פנימית של המפתחים וסיוע בהעברת האחריות על תחזוקת בדיקות המערכת מצוות חיצוני לצוותי הפיתוח. 
6. כנראה שיחד עם 5, הגדרה מחדש של צוות הבדיקות תחת כותרת אחרת. לפחות בתחילת הדרך, הצוות הזה יהיה אחראי על המשך תיאום בין הצוותים השונים וסיוע לבודקים השונים לא ללכת לאיבוד בתוך הצוותים החדשים שלהם. מהמרחק הנוכחי, הרעיון של Engineering productivity נשמע לנו מסקרן, כמו גם גלישה לצד של ניטור המערכת וייבוא מסקנות פנימה, אולי תחת מחלקת operations. אני חושב שיש לנו שנה-שנתיים (או יותר) לפני שנצטרך להתעסק בזה. 

כרגע, בעודי לומד להכיר את האנשים ואת הסביבה, המיקוד שלי נמצא בסעיף 1, שהוא גם החלק הכי קל - לבנות כלים. בעיות טכניות הן כמעט תמיד קלות יותר מאשר השפעה על אנשים או על תרבות ארגונית. בינתיים, אני מטפל בבעיה פשוטה יחסית - אנחנו צריכים לכתוב מחדש את כל  בדיקות המערכת שלנו בלי לזרוק הכל לפח ולהתחיל מחדש, כי אחרי פעם או פעמיים בהן מישהו ראה מה יש ואמר "אי אפשר לעבוד עם זה, אני אכתוב לכם משהו חדש וטוב", אין לנו את הקרדיט הנדרש כדי לומר בדיוק את זה. אז אנחנו לוקחים את הפרוייקט הקיים ומעבירים אותו מתיחת פנים יסודית. זה נותן לי הזדמנות להיות יעיל עם מעט מאוד ידע ולהתחיל להרחיב את ההשפעה שלי משם.

אני צריך לשים לב שאני לא נשאב יותר מדי לתוך המשימה הטכנית הקלה ולהקדיש קצת זמן בבניית גשרים לצוותים האחרים. גיליתי שקשה לי מאוד לעשות את זה כשאני אפילו לא יודע על מה עובד כל צוות בכל רגע נתון. אחד היתרונות של סקראם היא הפגישה היומית, או ה"daily standup", שמאפשרת יחסית בקלות להתחבר לאנשים בלי ליפול עליהם באמצע היום ולשאול "מה אתה עושה? אפשר להפריע? אפשר לעזור?" אנשים אחרים עובדים כרגע על הכנסת תהליכים כאלה או אחרים, אז אני מקווה לנצל אותם כדי לשפר את המאמצים שלי במישור הזה, אבל גם אם לא, אני צריך למצוא דרכים אחרות למשוך אלי מידע ולהכיר קצת יותר את האנשים.

זהו, פחות או יותר.

אה, דבר אחרון שלא לגמרי קשור לפוסט הזה, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהזהיר את כל הקוראים - פיית'ון היא שפה שמתאימה לכתיבת סקריפטים קצרים ופרוייקטים שנזרקים לפח אחרי שימוש קצר. ברגע בו עוברים את הגודל הזה, צריך להתחיל להילחם בשפה כדי לעשות דברים שאמורים להיות טריוויאליים ויותר מדי דברים מבוססים על קונבנציות מכדי שיהיה אפשר לסמוך עליהם. אם אתם מתלבטים עם מה לעבוד ואין לכם סיבות ממש טובות - הימנעו מפיית'ון. אפשר לפרט, אבל זה לא המקום, אז הנה כמה מאמרים שכבר עשו את העבודה במקומי.

Starting in a new place

גרסה בעברית

I blinked, and two months(to the day) have passed since I joined my new workplace. and now, siting at the airport with not much to do, is a great time to reflect on those two months and try to figure out what I have learned, what I've noticed and what I should be doing.
Since this is the first time that I join a new workplace  with some confidence about knowing my way around and holding some firm beliefs about the way things should be, I tried to be conscious about my ramp-up and notice the goals I set for myself - the long and short term ones. The most important thing I've noticed is that there is a big gap between where we currently are and where we should be. Or, to be more specific - We have a large debt around testing in the system and unit levels, communication channels that need to become more robust, lack of supporting processes and a cultural shift that we need to undergo. Mais à part ça, tout va très bien. Besides,
Besides all of these gaps, I have my own personal gaps to fill in: Having worked on a web based product until now, I never needed to dive into the workings of the OS (right now I focus on catching up on Windows, other operating systems shall follow) and the really convenient assumption of a SaaS solution - I can control the environment in which my product is running - is no longer true, which means that I need to think different variables than those I'm used to. In addition, the business world of a start up is foreign to me and business decisions have an impact I don't fully understand yet, I am not yet familiar with out clients or what is important for them to help me focus my efforts, and I still don't know the development teams I work with enough, certainly not enough to have the stack of credit I'm used to rely on to influence things. Oh, and we write code in Python, a language I don't have a lot of experience in and I'm not familiar with the tools and libraries that enable working with it effectively.
So, those are the starting challenges.
Now there's also the question of where I want to get to,  you know, once I had all the time in the world to set things the way I believe they should be. Unlike the previous place, where I believe it was right to completely remove the tester role and just stay with engineering teams (They are still working on it, to the best of my knowledge. I think that me leaving was a good step in that direction), I believe that in this place, since there are many teams working on different parts of the system, it is still the right thing to have a team that will be responsible for the larger picture. I'm unsure about how to brand this team or what exactly should fall under its responsibilities, but there's enough to do until then. One thing I am sure about is that this team should rely on strong testing capabilities that should exist within each team, so we still have a lot to do until we need to figure this out.
At the moment, though, the current situation is that there is a dedicated testing team that should provide service to three other developer teams (some of which have a dedicated tester, but from what I've gathered, they are being swallowed into doing feature development and are not able to contribute enough to educating the team or even just taking care of the testing gap), so  if I try to sketch a way forward, I imagine a growth and a shrink.

1. Build safety nets and tools that will enable teams some level of confidence in the product they are building. 
2. While doing 1, increase our reputation stack to better influence what is happening. 
3. Set in place the processes required to connect with feature work while it is being defined and executed instead of getting something vague at the end. This will require using some of the reputation tokens we've accumulated. 
4. Create a testing community, or, failing that, a testing team comprised of all people in testing positions - the idea behind this is to boost and align the testing skills of everyone, as well as a unified testing strategy and also to create another communication channel. 
5. Once things are working, roughly, split the team and distribute most of the working force to be embedded in the development teams. With the goal of having them educating the rest of their new team, helping them take responsibility of testing and pushing out relevant information.  
6. Probably at the same time as 5, redefine the smaller team left after most team members have been embedded in the teams. Initially, it will have the responsibility of maintaining the testing community and keeping the communication channels open, as well as help the testers not to get lost in their new teams,  but after this is covered, I'm unsure. For the time being, the concept of having an "Engineering productivity" team sounds quite appealing, but we won't know until we get closer if this is the correct usage of that team. Maybe, since keeping tabs on the bigger picture is part of that team's role, it will be a good idea to have that team as part of the operations group and push towards having a real DevOps culture. I believe we have at least a year or two before we'll have to deal with those specifics.

At the moment, while I'm still learning my environment, my focus is on the first bullet, which also happens to be the easiest one - build tools. Technical problems tend to be almost always easier than influencing people or culture. In the meanwhile, I'm dealing with a simple problem - we have to re-write the existing testing framework without actually saying we're doing that - after at least one time when someone said "We can't work with that, here, let me show you how to do that" we don't have the credit to do the same, so instead we refactor. Heavily. It gives me a chance to be effective quickly, even if only in limited capacity, and start building up from there. 

I need to notice that I'm not being carried away too much into the easy technical task and invest some time in building bridges to the other teams. I have also noticed how much I relied on the scrum daily standups - I feel a lot more comfortable hearing "I'm doing X" and then asking that person a bunch of questions, or suggest my help than I am comfortable interrupting someone and asking "Hey, what are you doing now? Oh, I have zero relevant input? Thanks for your time". People other than me are working on instituting such procedures, so I think I'll wait a bit and try to leverage those efforts. 

That's it, I think. 

Oh, one last thing, not completely related to this post, but I would like to use this opportunity and warn all readers: Python is a scripting language. It is not suitable for anything long-term or bigger than a couple of files. Once you are over that size, you have to fight the language to write maintainable code or do things that should be trivial, and there are too many convention-based practices out there to actually be able to rely on them. If you ever find yourself in a position where you can choose and you don't have some compelling reasons to do otherwise - avoid Python. I can go into details, but this is not the place, so here are some articles that do this for me.

Nordic Testing Days - day 2

The second day of NTD had started just great with Alex's keynote about exploratory testing, microheuristics, and the general recommendation "notice what is it that you do" as a way to both improve (your own techniques as well as teaching others)  and help others notice the expertise you've gained. You are doing everything besides "just clicking around". This keynote had everything a keynote talk should, dinosaures included.

After the keynote I missed (again) Bailey Hanna's workshop on feedback and communication in the workplace, and instead, evacuated myself to ER.
To cut a long story short - I fell from my bike a bit over a week ago, and until then I thought recovery was going fine, so I didn't bother checking it up. After all, it was only a bruise, and it is normal to have a bulge where a hit has landed. However, once the coloration was mostly gone and the swelling did not, I did the obvious thing and googled my symptoms the night before. The results - scary. I woke up that morning at 5:30 AM and couldn't go back to sleep, so I did the responsible thing and called a doctor from my travel insurance. I described the fall and the symptoms, and strictly avoided sounding my guesses or fears to the doctor (which, in case you wondered, is the correct thing to do if you did google your symptoms - don't interfere the professionals with your uneducated guesses). I wasn't very happy to hear that the doctor was worried about the same thing as I was, and he recommended getting it checked quickly. So I did exactly that. I asked the organisers for the correct place and took a cab there.
The Estonian medical system seemed to me as efficient as I could hope for - I was taken within 10 minutes to have my vitals checked and soon after saw a doctor. Upon seeing my injury, The doctor made one of the sounds you don't want your doctor to be doing, and sent me to do an ultrasound. Then I waited, and as I did, I checked my options of returning home sooner, hoping that the doctor will say it's safe enough to postpone a surgery until I'm home. Just one thing - finding out that you might be in a life-threatening situation is no fun, and doing that far away from your home & family is even less so, please avoid that if you can.
A couple of hours later, the ultrasound results were in, and at least as far as it seems from the scan, the real situation is not dangerous at all (though it might get complicated a bit). The treatment: rest, and take an off-the-shelf medication for the pain.
Cool, that left me feeling a lot better (it's amazing what fear can do to your general feeling), suffering only the effects of not enough sleep and no real food since morning, where for the same reasons (lack of sleep, fear) I didn't have that much of an appetite. Anyways, I got back to the conference just in time to catch the closing key note, where Erik Kaju told us about the engineering practices in transferwire. It was nice, even if  I've heard such talks before. It is always nice to see that some companies are doing things a bit better than what we do back at home and we can improve.

After the conference I went to sleep for an hour, and then I joined Lisi and we went to eat dinner with Joep and Elizabeth. We tried some sort of an Indian restaurant, which was quite nice. Not as nice as the company, but still :) We broke off around 22:30 and walked back to the hotel (except for Elizabeth that was staying elsewhere). Somehow, we ended up talking at the lobby until almost 2AM, but then it was (well past) time to go to sleep.

Quite a good day after all.