התחלה טובה למפגש |
ביום חמישי האחרון התקיים בתל אביב מפגש בודקי תוכנה, ואחרי שלא היה מפגש JeST מזה זמן מה, זה נחמד לראות עוד סדרות מפגשים קמות. זה הזמן להודות לניצן ואיגור שדחפו וארגנו את המפגש הזה, לאביבית שהזמינה את המפגש להתארח בחברת clicktale, ולאנה שהעבירה את ההרצאה שפתחה את הערב.
הערב התחיל בהרצאה בנושא מעניין מאוד - ניהול סיכונים. אנה הציגה את בנושא באופן יסודי למדי, וניהלנו דיון על מהו סיכון, מי מקבל את ההחלטה אם לשחרר גרסה לאוויר או לא, איך נכון להתייחס לסיכון ואיך לדווח על ממצאים ועל סיכונים. בסך הכל - מבוא מצויין לנושא. עם זאת, נקודה אחת שאולי כדאי לשים אליה לב היא העובדה שההרצאה הייתה תיאורטית מאוד והתבססה על מציאות שרוב הנוכחים לא רואים בחיי היומיום שלהם (באופן ספציפי - מחזור פיתוח ארוך ומלא מסמכים), מה שהפך את היישום של מה ששמענו למורכב יותר ואת ההרצאה למועילה יותר דווקא לאלו שהנושא לא היה חדש להם והיו מסוגלים לעשות לבד את הצעד הנוסף שנדרש כדי לשייך את הרעיונות ששמענו לסביבת העבודה הדינמית יותר בה הם חיים, בעוד האחרים קצת התנתקו לקראת הסוף. למרות זאת - תוך כדי ההרצאה ואחריה התפתחו כמה דיונים קצרים וממוקדים סביב הנושא הכללי של ניתוח סיכונים והחוויה הכללית הייתה מעניינת מאוד.
לאחר מכן במהלך ההפסקה אנשים עשו את הדבר הנכון והתפצלו לקבוצות שיח קטנות. ובכן, זה בדיוק מה שעשיתי גם אני - מצאתי מישהי שהמתינה לסוף ההפסקה בפינה ואמרתי שלום, מן הון להון - מתישהו נגמרה ההפסקה והפריעה לנו באמצע שיחה מעניינת.
לאחר ששככו הדי השיחות מההפסקה, ניצן פתח את הדיון הכללי בהצגת שאלה חשובה - איך אפשר להפוך מבודק טוב לבודק מצויין. באופן אישי, אני אסתפק בלהפוך לבודק טוב, אבל זה תמיד טוב לכוון גבוה. בשלב הזה, כמובן, כבר היה ברור בדיוק מי בחדר מדבר יותר ומי נחבא אל הכלים. כדי לתקן את זה, לפחות קצת, ניצלתי פטנט שנתקלתי בו במהלך מפגשי קפה-נטול (lean coffee): בעוד ניצן מדבר, עברתי בין האנשים וחילקתי לכל אחד כמה פתקים וחיכיתי להפסקה קטנה שתאפשר לי להסביר לכולם את החוקים - כל אחד כותב לפחות שני רעיונות (יכול להיות שאלו מכם שעובדים בסוג של סקראם מכירים את השטיק הזה מישיבות רטרוספקטיבה - זה עובד שם באותה מידת הצלחה). למה שניים ולא אחד? כי רציתי להכריח אנשים לעבור את מחסום הבושה ולא להסתפק בפתק בודד, וכי כשמנסים למצוא שני רעיונות שונים מספיק זה מזה, הרעיון השלישי והרביעי מגיעים גם בלי הזמנה. אחר כך ניצלתי את מעמד המנחה שניכסתי לעצמי (ועם המארגנים הסליחה) כדי להקים אנשים ולשים את הפתקים על הלוח, לקבץ אותם לקבוצות ואז בחרנו כמה פתקים ודיברנו קצת על כל אחד מהם. את רשימת הנושאים המלאה אפשר למצוא (ותודה לקובי שאסף את הנושאים) כאן.
כשירדנו למטה, רוח הכנסים דאגה לנו, ובמקום שנצטרך למצוא פאב באזור (ויש כמה וכמה, כך זה נראה), חילקו למטה בירה וניגנו מוזיקה רועשת. נו, למה לא? בסוף נשארנו חמישה ודיברנו קצת בחוץ עוד כשעתיים - היה מוצלח למדי.
המפגש הזה היה הזדמנות להפגיש אנשים עם מגוון רחב מאוד של חוויות, כישורים וניסיון (מכאלו שמחפשים את העבודה הראשונה שלהם בתחום ועד כאלו שנמצאים במקצוע למעלה מעשרים שנה), ולמרות שכרגע מדובר בעיקר בניחוש שלי, אני חושב שרוב מי שהגיע למפגש הזה ירצה להגיע גם למפגש הבא.
אני עצמי, כמובן, מחכה בכליון עיניים למפגש הבא - השילוב של הרצאה ודיון פתוח קסם לי במיוחד, והגיוון המרשים של אנשים תרם רבות לדיונים מעניינים - תוך כדי ההרצאה, אחריה וגם בסוף המפגש.
-----------------------------------------------------------------------------------
לאחר מכן במהלך ההפסקה אנשים עשו את הדבר הנכון והתפצלו לקבוצות שיח קטנות. ובכן, זה בדיוק מה שעשיתי גם אני - מצאתי מישהי שהמתינה לסוף ההפסקה בפינה ואמרתי שלום, מן הון להון - מתישהו נגמרה ההפסקה והפריעה לנו באמצע שיחה מעניינת.
לאחר ששככו הדי השיחות מההפסקה, ניצן פתח את הדיון הכללי בהצגת שאלה חשובה - איך אפשר להפוך מבודק טוב לבודק מצויין. באופן אישי, אני אסתפק בלהפוך לבודק טוב, אבל זה תמיד טוב לכוון גבוה. בשלב הזה, כמובן, כבר היה ברור בדיוק מי בחדר מדבר יותר ומי נחבא אל הכלים. כדי לתקן את זה, לפחות קצת, ניצלתי פטנט שנתקלתי בו במהלך מפגשי קפה-נטול (lean coffee): בעוד ניצן מדבר, עברתי בין האנשים וחילקתי לכל אחד כמה פתקים וחיכיתי להפסקה קטנה שתאפשר לי להסביר לכולם את החוקים - כל אחד כותב לפחות שני רעיונות (יכול להיות שאלו מכם שעובדים בסוג של סקראם מכירים את השטיק הזה מישיבות רטרוספקטיבה - זה עובד שם באותה מידת הצלחה). למה שניים ולא אחד? כי רציתי להכריח אנשים לעבור את מחסום הבושה ולא להסתפק בפתק בודד, וכי כשמנסים למצוא שני רעיונות שונים מספיק זה מזה, הרעיון השלישי והרביעי מגיעים גם בלי הזמנה. אחר כך ניצלתי את מעמד המנחה שניכסתי לעצמי (ועם המארגנים הסליחה) כדי להקים אנשים ולשים את הפתקים על הלוח, לקבץ אותם לקבוצות ואז בחרנו כמה פתקים ודיברנו קצת על כל אחד מהם. את רשימת הנושאים המלאה אפשר למצוא (ותודה לקובי שאסף את הנושאים) כאן.
כשירדנו למטה, רוח הכנסים דאגה לנו, ובמקום שנצטרך למצוא פאב באזור (ויש כמה וכמה, כך זה נראה), חילקו למטה בירה וניגנו מוזיקה רועשת. נו, למה לא? בסוף נשארנו חמישה ודיברנו קצת בחוץ עוד כשעתיים - היה מוצלח למדי.
המפגש הזה היה הזדמנות להפגיש אנשים עם מגוון רחב מאוד של חוויות, כישורים וניסיון (מכאלו שמחפשים את העבודה הראשונה שלהם בתחום ועד כאלו שנמצאים במקצוע למעלה מעשרים שנה), ולמרות שכרגע מדובר בעיקר בניחוש שלי, אני חושב שרוב מי שהגיע למפגש הזה ירצה להגיע גם למפגש הבא.
אני עצמי, כמובן, מחכה בכליון עיניים למפגש הבא - השילוב של הרצאה ודיון פתוח קסם לי במיוחד, והגיוון המרשים של אנשים תרם רבות לדיונים מעניינים - תוך כדי ההרצאה, אחריה וגם בסוף המפגש.
-----------------------------------------------------------------------------------
Last Thursday there was a testing meetup in Tel Aviv, the first one in a series of meetups that are dedicated to testing - not automation only (though it does not exclude automation), not a specific technology, simply testing. After quite a while without a JeST (Jerusalem software testing), it was nice to see a new meetup coming to life. I want to thank Nitzan and Igor for organizing this series, Avivit who invited us to ClickTale office and was a great hostess and Anna who presented the first talk in the meetup.
The evening started with a very interesting topic - risk based testing. Anna gave a thorough overview of the subject, touching on why it is important to incorporate risk into our testing, and we had some great discussions about who decides to ship, how to treat risk and how to report on risks identified during testing. All in all - it was a very good intro to the subject. One point to keep in mind for the future, though, is that the talk was very theoretical and was deeply rooted in a reality that was foreign to most attendees - a reality in which there is a place for quite heavy documentation and the release cycle is quite long. This made the talk more valuable to the more experienced people in the room who were already familiar with the concept of risk and could extrapolate from what was said to their day-to-day work.And indeed, some of the attendees seemed to doze off a bit. Despite that we had some interesting discussions during the talk and I found the entire experience interesting.
After the talk, during the break, people did the right thing and split up to small groups for some chatting, which is exactly what I did: I spotted someone who was sitting alone in a corner and went to introduce myself and start a conversation. suddenly, the break was over and we had to cut our conversation short.
Once the turmoil from the break broke off, Nitzan presented a question to the audience: What is required in order to transform from a good tester to a great one? Personally, I would be satisfied to simply be a good tester, but I can see the value of aiming high. At this moment, of course, it was already clear (from the mini-discussions we had) who were more likely to join the conversation and who would probably be silent for the entire meeting. To mitigate this, at least a little, I used something I encountered during lean coffee sessions (and some scrum retrospective) and distributed some post-it notes to each participant and asked each person to write down at least two ideas (why two? Because asking for one would have probably ended in each person writing down one note, with the shy ones skipping it altogether, and because trying to think of two distinct ideas is where other ideas come from). I then used the moderator position I appropriated to get people up and stick their post-its to the whiteboard, just to see how many ideas we had (If you can read Hebrew, you can find the subjects here thanks to Kobi who collected them), and then to facilitate the discussion around some topics and make sure that the silent ones at least got to choose a topic.
By the end of the meetup, the convention spirit took care of us, and we found out that down at the building entrance there was some music and free beer (something related to the fact that it was the night before St. Patrick's day, I think) and so some of us stayed and talked a bit more for a couple of hours. Funny as it may be, it doesn't matter how good was an event, it's the unofficial parts which are the most memorable and enjoyable.
This meetup was a chance to get a wide variety of people together (how wide? if we limit ourselves to experience years only, we had people with over 20 years of experience together with some who are looking for their first testing job), and although it's only my estimate, I think that everyone who were at this meetup will want to be in the next one as well.
Personally, I can't wait to the next meetup to happen - I really liked the combination of a talk and an open discussion, and the vast array of different experiences contributed a lot to the interesting discussions - during the talk and after it.
By the end of the meetup, the convention spirit took care of us, and we found out that down at the building entrance there was some music and free beer (something related to the fact that it was the night before St. Patrick's day, I think) and so some of us stayed and talked a bit more for a couple of hours. Funny as it may be, it doesn't matter how good was an event, it's the unofficial parts which are the most memorable and enjoyable.
This meetup was a chance to get a wide variety of people together (how wide? if we limit ourselves to experience years only, we had people with over 20 years of experience together with some who are looking for their first testing job), and although it's only my estimate, I think that everyone who were at this meetup will want to be in the next one as well.
Personally, I can't wait to the next meetup to happen - I really liked the combination of a talk and an open discussion, and the vast array of different experiences contributed a lot to the interesting discussions - during the talk and after it.
No comments:
Post a Comment