והפעם בפינת הדברים שנשמעים כל כך נכון בדיעבד - הרבה יותר קל לדבר על נושא שיש לי הרבה מה לומר עליו. בפעם הקודמת בה הרציתי בעבודה, אפשר היה לסכם את מה שיש לי לומר ב"פרסונות זה מגניב". כן, השתדלתי להרחיב טיפה מעבר לזה, אבל זה לא היה נושא שאני מכיר לעומק, או משהו שאני משתמש בו הרבה בחיי היומיום. בעיקר מצא חן בעיני הרעיון בעקבות הרצאה ששמעתי מפי Abby Bangser שנתנה תירוץ נהדר להשתמש בהן.
הפעם, מצד שני, המחקר שעשיתי לפני המצגת העלה תוצאות משמעותיות הרבה יותר - או לפחות כאלה שהצלחתי להתחבר אליהן הרבה יותר. את הדרך התחלתי עם תחושה אינטואיטיבית של מה זה הדבר הזה שמדברים עליו כשמזכירים יוריסטיקות בבדיקות. מה ידעתי? ידעתי להצביע על מגוון מסויים של ראשי תיבות, ועל שתי טכניקות ששמעתי את ג'יימס באך מתאר (Galumphing & click-frenzy). ההנחה שלי הייתה שיוריסטיקות וראשי תיבות משונים זה פחות או יותר אותו דבר. ואז התחלתי לקרוא ומשהו לא לחלוטין הסתדר לי. נתקלתי כאן בטענה שיוריסטיקה זה כל דבר שעשוי לשמש לפתרון בעיה, מה שנראה לי בו זמנית הגיוני מאוד וחסר משמעות לגמרי - אם המושג כל כך רחב, מה המשמעות בלחקור אותו? אילו אמירות משמעותיות אפשר לומר על נושא רחב כמו "בערך כל דבר שאפשר לחשוב עליו"? חשבתי וחשבתי, ונתקעתי.
ובכן - מה כבר יש לי להפסיד? שלחתי דוא"ל לג'יימס באך,עם כמה שאלות ועם תיאור קצר של הדרך שעשיתי עד כה. הוא היה אדיב מספיק כדי לענות לי (ועל כך נתונה לו תודתי. זה לגמרי לא מובן מאליו שהוא עונה לנודניק אקראי מהאינטרנט) ולהוליך אותי על פני כמה הודעות מנקודת ההתחלה שלי של "הנושא גדול מכדי להיות משמעותי" לנקודה בה מתגבשת אצלי הבנה מסויימת לגבי מה זה יוריסטיקות כמו גם ההכרה בכך שניסיון לצמצם את ההגדרה יהיה פחות אפקטיבי.
בסופו של יום, בעקבות השיחה הזו וכמה הפניות אחרות שנתקלתי בהן, מצאתי את עצמי עם המון חומר - גם אם נניח בצד את העובדה שעל חלק מהשיטות שמתחבאות מאחורי המילה המפוצצת "יוריסטיקה" ניתן לדבר כמה שעות טובות רק כדי להבין אותן כמו שצריך, בין ההגדרה של "מהי יוריסטיקה" והניסיון לשכנע את הקהל שיש טעם להשקיע במחקר שלהן, נשאר לי מעט מאוד זמן לדוגמאות.
בדיעבד, אני חושב שזה המצב האידיאלי למתן שיחה - כשיש לי בראש הרבה יותר חומר מאשר ניתן להכניס לתוך השיחה.
חוץ מזה, אני חושב שהשתפרתי קצת בחלק מהנקודות שהפריעו לי בפעם הקודמת. אמנם, המצגת הייתה עדיין צפופה מדי, אבל הצלחתי להקדיש תשומת לב לרוב הנוכחים וידעתי בדיוק מה אני רוצה לומר בכל שלב.
אני חושב שיש לי עוד סיכוי ללמוד לדבר בפני קהל כמו שצריך. חוץ מזה, זו הזדמנות מצויינת ללמוד עוד קצת.
---------------------------------------------------------------------------------------
הפעם, מצד שני, המחקר שעשיתי לפני המצגת העלה תוצאות משמעותיות הרבה יותר - או לפחות כאלה שהצלחתי להתחבר אליהן הרבה יותר. את הדרך התחלתי עם תחושה אינטואיטיבית של מה זה הדבר הזה שמדברים עליו כשמזכירים יוריסטיקות בבדיקות. מה ידעתי? ידעתי להצביע על מגוון מסויים של ראשי תיבות, ועל שתי טכניקות ששמעתי את ג'יימס באך מתאר (Galumphing & click-frenzy). ההנחה שלי הייתה שיוריסטיקות וראשי תיבות משונים זה פחות או יותר אותו דבר. ואז התחלתי לקרוא ומשהו לא לחלוטין הסתדר לי. נתקלתי כאן בטענה שיוריסטיקה זה כל דבר שעשוי לשמש לפתרון בעיה, מה שנראה לי בו זמנית הגיוני מאוד וחסר משמעות לגמרי - אם המושג כל כך רחב, מה המשמעות בלחקור אותו? אילו אמירות משמעותיות אפשר לומר על נושא רחב כמו "בערך כל דבר שאפשר לחשוב עליו"? חשבתי וחשבתי, ונתקעתי.
ובכן - מה כבר יש לי להפסיד? שלחתי דוא"ל לג'יימס באך,עם כמה שאלות ועם תיאור קצר של הדרך שעשיתי עד כה. הוא היה אדיב מספיק כדי לענות לי (ועל כך נתונה לו תודתי. זה לגמרי לא מובן מאליו שהוא עונה לנודניק אקראי מהאינטרנט) ולהוליך אותי על פני כמה הודעות מנקודת ההתחלה שלי של "הנושא גדול מכדי להיות משמעותי" לנקודה בה מתגבשת אצלי הבנה מסויימת לגבי מה זה יוריסטיקות כמו גם ההכרה בכך שניסיון לצמצם את ההגדרה יהיה פחות אפקטיבי.
בסופו של יום, בעקבות השיחה הזו וכמה הפניות אחרות שנתקלתי בהן, מצאתי את עצמי עם המון חומר - גם אם נניח בצד את העובדה שעל חלק מהשיטות שמתחבאות מאחורי המילה המפוצצת "יוריסטיקה" ניתן לדבר כמה שעות טובות רק כדי להבין אותן כמו שצריך, בין ההגדרה של "מהי יוריסטיקה" והניסיון לשכנע את הקהל שיש טעם להשקיע במחקר שלהן, נשאר לי מעט מאוד זמן לדוגמאות.
בדיעבד, אני חושב שזה המצב האידיאלי למתן שיחה - כשיש לי בראש הרבה יותר חומר מאשר ניתן להכניס לתוך השיחה.
חוץ מזה, אני חושב שהשתפרתי קצת בחלק מהנקודות שהפריעו לי בפעם הקודמת. אמנם, המצגת הייתה עדיין צפופה מדי, אבל הצלחתי להקדיש תשומת לב לרוב הנוכחים וידעתי בדיוק מה אני רוצה לומר בכל שלב.
אני חושב שיש לי עוד סיכוי ללמוד לדבר בפני קהל כמו שצריך. חוץ מזה, זו הזדמנות מצויינת ללמוד עוד קצת.
---------------------------------------------------------------------------------------
And today, in our list of things that look so obvious in retrospect - it is apparently that much easier to give a talk about a subject that I have a lot to say about. In the last time I tried to present a subject at work, one could summarize my whole speech in "Personas seem to be cool". Sure, I tried to elaborate a bit and did some research, but it was not a subject I had experience with or something that "clicked" naturally. I mainly liked the idea of using personas following Abby Bangser great talk that provided an excuse I liked to use them.
This time, however, The research was much more fruitful, and the subject immensely more vast. I gave an introduction to heuristics in testing. My initial idea when I have just started was that heuristics are some odd acronyms that are useful (I had FEW-HICCUPPS in mind) and I wondered what else might be that simple and useful. I could also point out Galumphing and click-frenzy, which are two terms I picked up from James Bach. My assumption was that heuristics and odd acronyms are pretty much the same thing. Then, I started reading and found out that the definition of heuristics is actually "just about anything that can help you solve a problem". It seemed at the same time very reasonable and completely meaningless - can there be anything significant to say about something that is as wide as "everything you can think about"? So I thought and thought - and hit a brick wall.
OK, what do I have to lose? I sent an email to James Bach describing my attempt to get a grip around heuristics, what I've done and what I'm trying to figure out, and he was kind enough to answer me (that's so great from his side to just answer a random guy from the internet who drops in with a question - I don't have enough words to thank him for that). Not only he answered, he took the time to go with me through some back and forth thinking about how I understood the term, and what value is in my definition (and whether it is worth the extra complexity I tend to add in), and by the end I made the journey from "It's too big of a subject to be meaningful" to the point where I accepted the claim that trying to narrow down the subject might actually be less effective and introduce some difficulties. It also helped me see that within this large subject there are areas that I want to focus on first.
And so I continues my reading a bit and ended up with a ton of things to try and cram into a one hour talk - Even if we put aside the fact that some of the common heuristics can be discussed for several hours each, between discussing the definition of heuristics and trying to convince the audience that it is worth investigating time learning to use some heuristics and consciously thinking about it, i had very little time left to even go over some of the examples I thought worth mentioning.
In retrospect, I think this is the ideal situation before presenting a talk - when I know much more than there is in the presentation I can elaborate according to requests, and I can use the slides as an aid instead of relying on them as information source.
I also think that since I wasn't that focused on finding something to say I did better in some of the points that I noticed the last time. I still had my presentation too crowded, but I manged to give some attention to most of the attendees and I knew exactly what do I want to say in each slide (including a silly joke I planned).
I still have a lot to improve on the talking part, but I am going there. Besides - it was fun, and giving a talk is an opportunity to learn a bit more on a subject.
This time, however, The research was much more fruitful, and the subject immensely more vast. I gave an introduction to heuristics in testing. My initial idea when I have just started was that heuristics are some odd acronyms that are useful (I had FEW-HICCUPPS in mind) and I wondered what else might be that simple and useful. I could also point out Galumphing and click-frenzy, which are two terms I picked up from James Bach. My assumption was that heuristics and odd acronyms are pretty much the same thing. Then, I started reading and found out that the definition of heuristics is actually "just about anything that can help you solve a problem". It seemed at the same time very reasonable and completely meaningless - can there be anything significant to say about something that is as wide as "everything you can think about"? So I thought and thought - and hit a brick wall.
OK, what do I have to lose? I sent an email to James Bach describing my attempt to get a grip around heuristics, what I've done and what I'm trying to figure out, and he was kind enough to answer me (that's so great from his side to just answer a random guy from the internet who drops in with a question - I don't have enough words to thank him for that). Not only he answered, he took the time to go with me through some back and forth thinking about how I understood the term, and what value is in my definition (and whether it is worth the extra complexity I tend to add in), and by the end I made the journey from "It's too big of a subject to be meaningful" to the point where I accepted the claim that trying to narrow down the subject might actually be less effective and introduce some difficulties. It also helped me see that within this large subject there are areas that I want to focus on first.
And so I continues my reading a bit and ended up with a ton of things to try and cram into a one hour talk - Even if we put aside the fact that some of the common heuristics can be discussed for several hours each, between discussing the definition of heuristics and trying to convince the audience that it is worth investigating time learning to use some heuristics and consciously thinking about it, i had very little time left to even go over some of the examples I thought worth mentioning.
In retrospect, I think this is the ideal situation before presenting a talk - when I know much more than there is in the presentation I can elaborate according to requests, and I can use the slides as an aid instead of relying on them as information source.
I also think that since I wasn't that focused on finding something to say I did better in some of the points that I noticed the last time. I still had my presentation too crowded, but I manged to give some attention to most of the attendees and I knew exactly what do I want to say in each slide (including a silly joke I planned).
I still have a lot to improve on the talking part, but I am going there. Besides - it was fun, and giving a talk is an opportunity to learn a bit more on a subject.
No comments:
Post a Comment